הכרעת דין בתיק תת"ע 6910-09-11 - פסקדין

בתיק זה החלטתי לזכות את הנאשם מהאשמה המיוחסת לו.

העבירה המיוחסת לנאשם הינה חנייה לאורך קטע של אבני שפה צבועות אדום לבן בניגוד לתקנה 22 לתקנות התעבורה. מדובר בעבירה מסוג ברירת משפט אשר הקנס שלצידה 250 ש"ח. הנאשם הגיש בקשה להישפט, כפר באשמה וראיות הצדדים נשמעו ביום 3.6.12.

הנאשם טען כי החנה את רכבו בחצר: "לא אדום לא לבן. חצר לכל דבר. אין סימן וזה לא מוגדר חניון בכלל. הכל אדמה אין ריצוף ולא שום דבר". לעומתו סיפר עד התביעה כי הדוח נרשם בעקבות פניית נהג אוטובוס לאחר שרכב הנאשם חסם כניסה לחניון אגד. על פי הרישום בדוח מדובר ב"אירוע ט"ו". השוטר הסביר כי אירוע זה מתייחס לתלונת נהג האוטובוס, אולם תלונה זו לא נמצאה בחומר, ולא הוצגה בפניי.

לכאורה מדובר בעבירה חמורה בהרבה מזו שיוחסה לנאשם בכתב האישום, שכן אין המדובר רק בחנייה במקום אסור, אלא בהפרעה ממשית לתנועה שהובילה נהג אוטובוס לפנות למשטרה ולהזעקת שוטר למקום להכוונת התנועה. למרות זאת, לא ידע השוטר למסור פרטים נוספים על האירוע, ואף לא על "הנסיון הכושל" שנזכר בדוח לאיתור נהג הרכב, וכל שיכול היה לעשות זה "להניח" כי פרטי בעל הרכב אותרו במסוף ונעשה נסיון להתקשר אליו, אולם לפעולות אלה אין זכר בדוח עצמו.

עוד לא הסביר השוטר הכיצד במקרה של הפרעה ממשית לתנועה, החליט לעזוב את המקום בטרם הגיע הנהג, לא דאג לפינוי הרכב המפריע בדרך כלשהי והסתפק בדוח "הדבקה".

מנגד, הנאשם עמד כאמור על חפותו ועל כך שלא חנה כלל בכביש אלא בחצר, אשר החנייה בה כלל אינה מסומנת.

סבורני כי כאשר חלק גדול מהנסיבות אינו ברור וקיימים לא מעט סימני שאלה, נותר ספק ממשי באשר לאשמת הנאשם בעבירה המיוחסת לו, ואין אפשרות להרשעתו.

אשר על כן, אני מזכה את הנאשם כאמור לעיל.

ניתנה היום,  5 ביולי 2012, במעמד הנאשם וב"כ המאשימה רס"ב שקולניק. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: